קצבת נכות כללית ואחוזי נכות כללית 2026 — כמה מקבלים ואיך מחשבים
קצבת נכות כללית משולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי למי שבגלל מחלה, תאונה או מום אינו יכול לעבוד, או שיכולתו להשתכר ירדה. בדרגה מלאה הקצבה היא 4,711 ₪ בחודש (מ־1.1.2026). כאן תמצאו את הסכומים לפי דרגת אי־כושר, את התוספות, את תנאי הזכאות ואת דרכי הערעור, וגם הסבר על אחוזי נכות כללית: איך הם נקבעים ואיך משקללים אותם.
הנתונים מעודכנים ל־9.10.2026, לפי אתר הביטוח הלאומי (סכומים בתוקף מ־1.1.2026).
סכומי קצבת נכות כללית 2026 לפי דרגת אי־כושר
סכום הקצבה נקבע לפי דרגת אי־הכושר שנקבעה לכם, ולא ישירות לפי אחוזי הנכות הרפואית. הסכומים בטבלה הם ליחיד בחודש, בתוקף מ־1.1.2026:
| דרגת אי־כושר | קצבה ליחיד | תוספת לבן/בת זוג | תוספת לכל ילד (עד 2 ילדים) |
|---|---|---|---|
| 100% או 75% (דרגה מלאה) | 4,711 | 1,518 | 1,214 |
| 74% | 3,211 | 1,123 | 898 |
| 65% | 2,894 | 987 | 789 |
| 60% | 2,718 | 911 | 728 |
לדוגמה, לפי הטבלה: מי שנקבעה לו דרגה מלאה ויש לו בת זוג שעומדת בתנאים ושני ילדים יקבל 4,711 + 1,518 + 1,214 × 2 = 8,657 ₪ בחודש, כל עוד אין לו הכנסות שמפחיתות את הקצבה. לשם השוואה, בשנת 2025 הקצבה המלאה ליחיד הייתה 4,556 ₪. הקצבה צמודה לשכר הממוצע, ולכן עלתה ב־2026 ב־3.4%.
מקור: ביטוח לאומי — סכום הקצבה, נכות כללית והודעת ביטוח לאומי על עדכון הקצבאות לשנת 2026.
תוספות תלויים — מי זכאי
- ילדים: התוספת משולמת עבור שני הילדים הראשונים — עד גיל 18, או עד גיל 24 בזמן שירות צבאי או לאומי, או מי שעונה על הגדרת ילד בחוק.
- בן/בת זוג: בתנאי שהכנסתו עד 7,848 ₪ ברוטו בחודש ושאינו מקבל קצבה אחרת.
- מי שנקבעה לו דרגה חלקית (74%, 65% או 60%) ומרוויח מעבודה יותר מ־2,891 ₪ ברוטו בחודש, עשוי להיות זכאי לתוספת תלויים מלאה (בגובה התוספת של דרגה מלאה).
קצבה חודשית נוספת (קח״ן)
מי שנקבעה לו דרגת אי־כושר מלאה (75% ומעלה) ונכות רפואית של 50% לפחות עשוי להיות זכאי גם לקצבה חודשית נוספת, שגובהה מדורג לפי שיעור הנכות הרפואית. לפי הביטוח הלאומי, מי שיוצא לעבוד ממשיך לקבל אותה כל עוד הוא מקבל קצבת נכות. את הסכום המדויק לשנת 2026 כדאי לבדוק מול הביטוח הלאומי או במחשבון הרשמי של ביטוח לאומי.
מי זכאי לקצבת נכות כללית
לפי הביטוח הלאומי, צריך לעמוד בכל התנאים האלה:
- גיל ותושבות: תושב/ת ישראל, מגיל 18 ועד גיל הפרישה. אפשר להגיש תביעה עד 12 חודשים אחרי גיל הפרישה.
- הכנסה מעבודה: לא עובדים, או שההכנסה מעבודה (כשכיר או כעצמאי) נמוכה מ־8,261 ₪ ברוטו בחודש (2026), במשך 90 ימים רצופים מתוך 15 החודשים שלפני הגשת התביעה.
- נכות רפואית: לפחות 60%, או לפחות 40% כשיש כמה ליקויים ועל ליקוי אחד נקבעו לפחות 25%.
- דרגת אי־כושר: נקבע שבגלל הנכות אינכם יכולים לעבוד או שיכולתכם להשתכר ירדה ב־50% לפחות, ונקבעה דרגה של 60%, 65%, 74% או 100%.
עקרת בית: אישה נשואה שלא עבדה 12 חודשים רצופים (או 24 חודשים לא רצופים) ב־48 החודשים שלפני התביעה נבדקת במסלול נפרד. במסלול הזה נדרשת נכות רפואית של 50% לפחות, וקביעה שאיבדה לפחות 50% מהכושר לתפקד במשק הבית.
מקורות: תנאי זכאות — נכות כללית, תנאי זכאות לעקרת בית.
אחוזי נכות כללית: איך הם נקבעים ואיך משקללים אותם
כשמדברים על אחוזי נכות כללית, הכוונה בדרך כלל לאחוזי הנכות הרפואית שהביטוח הלאומי קובע בתביעה לקצבת נכות כללית. חשוב להבין שהאחוזים האלה הם רק השלב הראשון: הם קובעים אם עוברים את סף הזכאות, אבל לא את סכום הקצבה. לפי הביטוח הלאומי, התביעה נבדקת בשני שלבים נפרדים: קודם הנכות הרפואית, ואחר כך דרגת אי־הכושר, כלומר הנכות התפקודית.
שלב א׳: נכות רפואית — אחוז לכל ליקוי
הוועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות לפי רשימת המבחנים הרפואיים שבתקנות הביטוח הלאומי. ברשימה יש אחוז נכות מוגדר לכל ליקוי רפואי. בדוגמה שהביטוח הלאומי עצמו מביא, מי שרגלו נקטעה בפרק הירך יקבל 80% נכות רפואית לפי סעיף 47(6)(א) ברשימה. את הרשימה המלאה אפשר לראות בספר המבחנים לנכות כללית ונפגעי עבודה.
ליקויים מנופים: יש ליקויים שלגביהם נקבע בתקנות שהם אינם משפיעים על הכושר לעבוד ולהשתכר. הרופא אמנם קובע שהליקוי קיים ונותן לו אחוזים, אבל האחוזים האלה לא נכנסים לחישוב אחוז הנכות הכללית. הדוגמה של הביטוח הלאומי: כריתת שתי צלעות מצד אחד, שעליה נקבעים 10% לפי סעיף 38(1)(ב)(4), לא תיכלל בחישוב.
לגבי נשים: בקביעת אחוז הנכות הרפואית אין הבדל בין אישה שנבדקת במסלול ״משתכרת״ לבין אישה שנבדקת במסלול ״עקרת בית״. ההבדל בין המסלולים הוא רק בשלב ב׳.
כמה אחוזי נכות כללית צריך כדי לעבור את הסף
- 60% לפחות נכות רפואית; או
- 40% לפחות, אם יש כמה ליקויים ועל אחד מהם נקבעו 25% לפחות;
- לעקרת בית: 50% לפחות נכות רפואית.
מקור: ביטוח לאומי — תנאי זכאות לקצבת נכות כללית.
שקלול: למה 40% + 30% + 10% אינם 80%
כשנקבעו אחוזים לכמה ליקויים, אחוז הנכות הכולל נקבע בחישוב משוקלל, ולא בחיבור. הליקוי הראשון נחשב מתוך 100%, וכל ליקוי נוסף נחשב רק מתוך האחוזים שנשארו. בדוגמה של הביטוח הלאומי, 20% בגב ו־10% ברגל נותנים 20% ועוד 10% מתוך 80% שנשארו, כלומר 8%, ובסך הכול 28% ולא 30%.
דוגמה עם שלושה ליקויים, 40%, 30% ו־10%:
- הליקוי הראשון, 40%, נחשב במלואו. נשארים 60%.
- 30% מתוך 60% שנשארו הם 18%. המצטבר הוא 58%, ונשארים 42%.
- 10% מתוך 42% שנשארו הם 4.2%. סך הכול: 62.2%, ולא 80%.
בדוגמה הזו התוצאה עוברת את סף ה־60%, וממילא גם את מסלול ה־40% (כי אחד הליקויים הוא 25% לפחות). מבחינה חשבונית, סדר הליקויים לא משנה את התוצאה. את החישוב לליקויים שלכם אפשר לבדוק במחשבון אחוז נכות משוקלל באתר, או במחשבון השקלול במרכז המחשבונים. הסבר מפורט על השיטה נמצא במדריך: איך מחשבים אחוזי נכות משוקללת, ולביטוח הלאומי יש גם מחשבון נכות רפואית משוקללת משלו.
שלב ב׳: דרגת אי־כושר — הנכות התפקודית
רק מי שעבר את הסף הרפואי עובר לשלב ב׳. בשלב הזה רופא, עובד שיקום ופקיד תביעות בודקים באיזו מידה הנכות הרפואית משפיעה על הכושר לעבוד ולהשתכר: האם אפשר לחזור לעבודה הקודמת או לעבוד בעבודה אחרת, לפי ההשכלה, הכושר הגופני ומצב הבריאות. נקבעת אחת מארבע דרגות: 60%, 65%, 74% או 100%, והדרגה הזו קובעת את סכום הקצבה שבטבלה למעלה. לעקרת בית בודקים באיזו מידה הליקויים משפיעים על הכושר לתפקד במשק בית רגיל.
לכן אחוזי נכות כללית גבוהים אינם מבטיחים קצבה מלאה, ושני אנשים עם אותם אחוזי נכות רפואית יכולים לקבל דרגות אי־כושר שונות. מקורות: ביטוח לאומי — קביעת אחוז הנכות הרפואית, ביטוח לאומי — הוועדות הרפואיות בנכות כללית (נבדק ב־26.10.2026).
איך מחשבים: מאחוזי נכות לדרגת אי־כושר
החישוב נעשה בשני שלבים נפרדים:
- נכות רפואית: ועדה רפואית קובעת אחוז לכל ליקוי לפי מבחני הנכות בתקנות. כשיש כמה ליקויים, האחוזים לא מחוברים אלא משוקללים בשיטת יתרת הכושר: הליקוי הראשון נספר במלואו, וכל ליקוי נוסף נלקח רק מתוך הכושר שנשאר. הסבר מלא תמצאו במדריך: איך מחשבים אחוזי נכות משוקללת, ואומדן מהיר במחשבון שקלול אחוזי נכות.
- דרגת אי־כושר: רק אם הנכות הרפואית עוברת את הסף, רופא, עובד שיקום ופקיד תביעות בודקים עד כמה הנכות פוגעת ביכולת לעבוד ולהשתכר — בין היתר לפי ההשכלה, הכושר הגופני ומצב הבריאות — ונקבעת אחת מארבע הדרגות. הדרגה הזו קובעת את סכום הקצבה בטבלה.
לכן שני אנשים עם אותם אחוזי נכות רפואית יכולים לקבל דרגות אי־כושר שונות, וקצבאות שונות.
הכנסות: עבודה לצד קצבה והכנסות אחרות
- עבודה בדרגה מלאה: מי שמקבל קצבה בדרגה מלאה יכול להרוויח מעבודה עד 6,916 ₪ בחודש בלי שהקצבה תופחת. מעבר לכך הקצבה פוחתת בהדרגה — לדוגמה, בהכנסה של 8,000 ₪ הקצבה ליחיד היא 4,386 ₪, ובהכנסה של 10,000 ₪ היא 3,722 ₪. ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה תמיד גבוהה מהקצבה לבדה. (טבלת ביטוח לאומי)
- דרגת אי־הכושר נשמרת: אם תתחילו לעבוד, הדרגה לא משתנה. אם תפסיקו לעבוד או שההכנסה תרד מתחת ל־8,261 ₪, תוכלו לחזור לקבל קצבה בלי ועדה רפואית חדשה, כל עוד הדרגה בתוקף. מי שהקצבה שלו נפסקה רק בגלל הכנסות גבוהות, ממשיך לקבל את ההטבות הנלוות עד 36 חודשים. (לעבוד ולקבל קצבת נכות)
- הכנסות שלא מעבודה (פנסיה, שכר דירה, קצבאות אחרות וכו׳): משפיעות רק על תוספות התלויים. אם הקצבה כולל התוספות גבוהה מ־4,711 ₪, הסכום הראשון של 1,566 ₪ מההכנסה לא נלקח בחשבון, והיתרה מופחתת — אבל הקצבה לא תרד מתחת ל־4,711 ₪. אם הקצבה כולל התוספות היא עד 4,711 ₪, להכנסות האלה אין השפעה.
איך מגישים תביעה ואיך מערערים
- הגשת תביעה לקצבת נכות כללית לביטוח לאומי (באתר או בסניף), עם כל המסמכים הרפואיים העדכניים.
- ועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות הרפואית. כדאי להגיע מוכנים: מסמכים רפואיים מסודרים, רשימת תרופות וטיפולים, ותיאור של ההשפעה על התפקוד היומיומי.
- קביעת דרגת אי־כושר על ידי פקיד התביעות.
- ערר: מי שנקבעו לו פחות מ־80% נכות רפואית, או דרגת אי־כושר שאינה עולה על 74%, יכול לערער בפני ועדה רפואית לעררים. מגישים בכתב, עם נימוקים, בתוך 60 יום מקבלת ההודעה. שימו לב: ועדת העררים רשאית גם להפחית את האחוזים.
- בית הדין האזורי לעבודה: על החלטת ועדת העררים אפשר לערער בשאלות משפטיות בלבד, בתוך 60 יום מקבלת ההודעה על ההחלטה.
מקור: ביטוח לאומי — ערעור על אחוז הנכות הרפואית ודרגת אי־הכושר.
אחוזי נכות כללית בפועל: מי מחליט, מה בודקים ומה עושים אחרי ההחלטה
הסף הרפואי והדרגה התפקודית נקבעים בידי גורמים שונים ולפי שיקולים שונים. כדאי לדעת מי מחליט על מה, כי כך גם בוחרים את הצעד הנכון אחרי ההחלטה.
מי קובע את הנכות הרפואית ומי את דרגת אי־הכושר
- נכות רפואית (ועדה רפואית): בדרך כלל מי שמגיש תביעה מוזמן לוועדה רפואית. רופא מטעם הביטוח הלאומי קובע אחוז לכל ליקוי לפי רשימת המבחנים שבתקנות, והאחוזים משוקללים. לפי התוצאה בודקים אם עברתם את הסף: 60%, או 40% כשיש כמה ליקויים ולאחד מהם נקבעו 25% לפחות.
- דרגת אי־כושר (פקיד התביעות): פקיד התביעות מחליט אם המבוטח ״נכה״ וקובע את הדרגה, אחרי שהוא מתייעץ עם רופא מוסמך ועם פקיד שיקום. אם לפי חוות דעת הרופא אתם מסוגלים לחזור לעבודה מלאה או חלקית, תוזמנו לפגישה עם עובד/ת שיקום.
50% הוא סף הכניסה, ולא דרגה
כדי לקבל קצבה צריך שייקבע שבגלל הנכות אינכם יכולים לעבוד, או שהכושר שלכם להשתכר ירד ב־50% לפחות. אובדן כושר של פחות מ־50% אינו מזכה בקצבה. מי שעובר את הסף מקבל אחת מארבע הדרגות: 60%, 65%, 74% או 100%, ודרגה של 75% נחשבת דרגה מלאה. בקביעה בודקים אם תוכלו לחזור לעבודה שלכם, במלואה או בחלקה, לעבוד בעבודה אחרת או ללמוד מקצוע חדש, לפי ההשכלה, הכושר הגופני ומצב הבריאות. אצל עקרת בית בודקים את הכושר לתפקד במשק בית רגיל, במכונים מיוחדים להערכה תפקודית.
דרגה לזמן מוגבל: כל עוד המצב הרפואי או התפקודי אינו יציב, או שהשיקום המקצועי עוד לא הסתיים, פקיד התביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר לזמן מוגבל, לכל היותר לשנתיים. בסוף התקופה הדרגה נבדקת מחדש.
לפני הוועדה
הביטוח הלאומי מציע ייעוץ והכנה לוועדות הרפואיות בחינם, במרכזי ״יד מכוונת״. קובעים פגישה בטלפון *2496.
ערר או בדיקה מחדש?
ערר מגישים כשלא מסכימים עם ההחלטה, בתוך 60 יום, כמפורט למעלה. בדיקה מחדש מבקשים כשהמצב השתנה. לפי הביטוח הלאומי, אפשר לבקש לבדוק מחדש את אחוזי הנכות הרפואית או את דרגת אי־הכושר אם עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה, ובתנאי שהתביעה נדחתה בגלל אחוזי נכות רפואית נמוכים או בגלל דרגת אי־כושר נמוכה, או שאושרה לכם קצבה חלקית.
מי שנקבעה לו דרגה של 75% או 100% יכול לבקש לבדוק מחדש רק את אחוזי הנכות הרפואית, אם המצב החמיר ומתקיימים כל התנאים: עברו 12 חודשים מהבדיקה האחרונה, רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע שחלה החמרה, והמבוטח אינו מאושפז במוסד. את הבקשה מגישים בטופס 7842, עם אישורים רפואיים מעודכנים ומפורטים. ואם התביעה נדחתה מסיבה אחרת, למשל הכנסות גבוהות, וההכנסות ירדו, אפשר להגיש תביעה חוזרת בלי להמתין.
שימו לב: גם כשאתם מבקשים בדיקה מחדש, הביטוח הלאומי רשאי להפחית את אחוזי הנכות הרפואית ואת דרגת אי־הכושר שנקבעו בעבר.
מקורות (נבדקו ב־27.10.2026): ביטוח לאומי — הוועדות הרפואיות בנכות כללית, קביעת דרגת אי־הכושר, תנאי זכאות, בדיקה מחדש של אחוזי נכות או דרגת אי־כושר, טופס 7842.
נכות כללית או נכות מעבודה?
קצבת נכות כללית אינה קצבת נכות מעבודה. אם הנכות נגרמה מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, הגמלה מחושבת אחרת — לפי השכר שלפני הפגיעה ואחוז הנכות. לאומדן במסלול הזה ראו את מחשבון קצבת נכות מעבודה. לשאלות כלליות נוספות: שאלות נפוצות.
שאלות נפוצות על קצבת נכות כללית
כמה היא קצבת נכות כללית מלאה בשנת 2026?
מה ההבדל בין נכות רפואית לדרגת אי־כושר?
כמה אחוזי נכות צריך כדי לקבל קצבת נכות כללית?
האם אפשר לעבוד ולקבל קצבת נכות כללית?
כמה מקבלים עבור בן או בת זוג וילדים?
האם האחוזים מחוברים כשיש כמה ליקויים?
תוך כמה זמן אפשר לערער על החלטת הוועדה הרפואית?
האם קצבת נכות כללית היא אותו דבר כמו קצבת נכות מעבודה?
מי קובע את אחוזי הנכות הכללית?
איך משקללים אחוזי נכות כללית כשיש כמה ליקויים?
האם כל ליקוי שנקבע נכנס לאחוזי הנכות הכללית?
מה ההבדל בין ערר לבין בדיקה מחדש?
מה קורה אם נקבע אובדן כושר של פחות מ־50%?
מהי דרגת אי־כושר לזמן מוגבל?
מקורות ועדכניות
- ביטוח לאומי — סכום הקצבה (נכות כללית): קצבאות ותוספות, בתוקף מ־1.1.2026.
- ביטוח לאומי — תנאי זכאות (נכות כללית).
- ביטוח לאומי — לעבוד ולקבל קצבת נכות, וטבלת הכנסה מעבודה בדרגה מלאה.
- ביטוח לאומי — ערעור על אחוז הנכות ודרגת אי־הכושר.
- ביטוח לאומי — הודעה לעיתונות על גובה הקצבאות לשנת 2026.
הנתונים נבדקו מול אתר הביטוח הלאומי ב־9.10.2026. הסכומים מתעדכנים בדרך כלל בינואר של כל שנה.
הבהרה
העמוד הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי, חוות דעת רפואית או התחייבות לזכאות או לסכום. הזכאות והסכומים נקבעים רק על ידי המוסד לביטוח לאומי, לפי הנסיבות והמסמכים בכל תיק. לבדיקת עניינכם פנו לביטוח לאומי, ובמקרה הצורך לעורך דין.
איך זה עובד: מסלול ההחלטה בארבעה צעדים
כדי לדעת אם מגיעה קצבת נכות כללית ובאיזה סכום, הביטוח הלאומי עובר על סדרת בדיקות קבועה. כדאי לעבור עליהן לפי הסדר. כשבקשה נדחית, בדרך כלל אפשר לזהות באיזה צעד היא נעצרה, ובהתאם לזה להחליט מה לעשות. כל הספים והסכומים להלן מופיעים בדף זה ומבוססים על אתר הביטוח הלאומי לשנת 2026.
- תנאי סף כלליים. גיל, תושבות והכנסה מעבודה. כמפורט למעלה, נדרש שההכנסה מעבודה תהיה נמוכה מ־8,261 ₪ ברוטו בחודש במשך 90 ימים רצופים מתוך 15 החודשים שלפני התביעה. מי שלא עומד בתנאי הזה לא עובר את הצעד, גם אם הנכות שלו גבוהה.
- נכות רפואית. ועדה רפואית קובעת אחוז לכל ליקוי, והאחוזים משוקללים. הסף הוא 60% משוקללים, או 40% משוקללים כשלפחות אחד הליקויים נקבע ב־25% או יותר. כאן נכנס מחשבון אחוז נכות משוקלל: הוא מראה אם התוצאה עוברת את הסף ואם מתקיים תנאי ה־25%.
- דרגת אי־כושר. רק אחרי שהסף הרפואי מתקיים, נבחן אם הנכות פוגעת ביכולת להשתכר. נקבעת אחת הדרגות: 60%, 65%, 74% או דרגה מלאה. בדרגה הזו נקבע הסכום, ולא באחוזי הנכות הרפואית.
- חישוב הסכום. מהטבלה לוקחים את הקצבה ליחיד לפי הדרגה, ומוסיפים תוספות תלויים אם מתקיימים התנאים. אם יש הכנסה מעבודה או הכנסות אחרות, בודקים את השפעתן לפי הכללים שבדף.
המשמעות המעשית היא שאחוז נכות רפואית גבוה אינו מבטיח קצבה גבוהה, ואחוז נמוך יחסית אינו סוגר את הדלת אם מתקיים תנאי ה־25%. ההחלטות בצעדים 2 ו־3 נפרדות. לכן אפשר לערער על כל אחת מהן בנפרד, במועדים שמפורטים בדף ובאתר הביטוח הלאומי.
דוגמאות מחושבות
השקלול בדוגמאות חושב במנוע של האתר. הסכומים לקוחים מטבלת 2026 שבראש הדף.
דוגמה 1: שני ליקויים, 30% ו־20%
- שקלול: 30% ועוד 20% מתוך 70% = 44%.
- התוצאה מתחת ל־60%, אבל מעל 40%, ואחד הליקויים, 30%, עומד בתנאי ה־25%. לכן הסף הרפואי מתקיים, והתיק עובר לבדיקת דרגת אי־הכושר.
דוגמה 2: שלושה ליקויים, 20%, 20% ו־10%
- שקלול: 20% ← 16% ← 6.4% = 42.4%.
- התוצאה מעל 40%, אבל אף ליקוי אינו מגיע ל־25%, והיא גם מתחת ל־60%. לכן הסף הרפואי אינו מתקיים. כאן ההבדל בין ליקוי של 20% לליקוי של 25% מכריע.
דוגמה 3: דרגת אי־כושר 65%, עם בת זוג וילד
- קצבה ליחיד בדרגה 65%: 2,894 ₪. תוספת לבת זוג: 987 ₪. תוספת לילד: 789 ₪.
- סך הכול: 4,670 ₪ בחודש, בתנאי שבת הזוג עומדת בתנאי ההכנסה ואין הכנסות שמפחיתות את התוספות.
שאלות ותשובות נוספות
נקבעו לי 44% נכות משוקללת. זה מספיק?
יש הבדל בסכום בין דרגה של 75% לדרגה של 100%?
מקבלים תוספת לכל הילדים?
פנסיה או שכר דירה מקטינים את הקצבה עצמה?
אם אחזור לעבוד ואז אפסיק, אצטרך ועדה חדשה?
האם אחוזי נכות כללית מעוגלים כלפי מעלה?
כמה אחוזי נכות רפואית צריכה עקרת בית?
הדוגמאות נועדו להמחשה בלבד. הזכאות והסכום נקבעים רק על ידי המוסד לביטוח לאומי, לפי המסמכים והנסיבות בכל תיק.