השכר הממוצע במשק — נתון מתעדכן
השכר הממוצע למשרת שכיר לפי פרסומי הלמ״ס, השכר הממוצע לפי סעיפים 1 ו־2 לחוק הביטוח הלאומי, ושילוש השכר הממוצע — תקרת ההכנסה בחישוב אובדן השתכרות לפי סעיף 4(א)(1) לחוק הפלת״ד. הנתון החי נשאב אוטומטית מפרסומי הלמ״ס.
הנתונים העדכניים
השכר הממוצע בתביעות נזיקין וביטוח לאומי
שילוש השכר הממוצע — תקרת הפלת״ד. לפי סעיף 4(א)(1) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975, בחישוב הפיצויים בשל אובדן השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק. למשתכרים מעל התקרה — זהו הבסיס המרבי לחישוב הפסדי ההשתכרות בתביעות פלת״ד.
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי משמש בעיקר לעדכון קצבאות וסכומים הצמודים לשכר הממוצע (ובהם שכר המינימום ושכר הבכירים), ואילו סעיף 2 משמש לחישוב דמי ביטוח ותקרות הכנסה. שני הנתונים מתפרסמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ומתעדכנים ככלל ב־1 בינואר.
לנפגעי עבודה: בסיס השכר לחישוב קצבת נכות מעבודה לא יפחת מרבע השכר הממוצע (ולצעירים עד גיל 21 — בסיס מזערי מוגדל), והקצבה היומית מוגבלת בתקרה (1,314.25 ₪ ב־2026). מחשבון הקצבה מיישם את הכללים אוטומטית.
השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי — לפי שנים
| שנה | סעיף 1 | סעיף 2 | הערות |
|---|---|---|---|
| 2026 | 13,566 ₪ | 13,769 ₪ | עדכון 1.1.2026 |
| 2025 | — | 13,316 ₪ | לדמי ביטוח: 12,536 ₪ (הקפאה — תיקון 244) |
| 2024 | — | 12,536 ₪ | שנת ההקפאה לעניין דמי ביטוח |
| 2023 | 11,730 ₪ | 11,870 ₪ | |
| 2022 | 10,428 ₪ | 10,551 ₪ | |
| 2021 | 10,428 ₪ | 10,551 ₪ | ללא עדכון (קורונה) |
| 2020 | 10,428 ₪ | 10,551 ₪ | |
| 2019 | 10,139 ₪ | 10,273 ₪ | |
| 2018 | 9,802 ₪ | 9,906 ₪ | |
| 2017 | 9,543 ₪ | 9,673 ₪ | |
| 2016 | 9,334 ₪ | 9,464 ₪ | |
| 2015 | 9,123 ₪ | 9,260 ₪ | |
| 2014 | 8,955 ₪ | 9,089 ₪ |
מקורות ואימות
עדכון ידני (נשמר בדפדפן זה בלבד)
שאלות נפוצות
מהו שילוש השכר הממוצע ומדוע הוא חשוב בתביעות פלת״ד?
מה ההבדל בין סעיף 1 לסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי?
באיזו תדירות מתעדכנים הנתונים?
האם ניתן להסתמך על הנתון בכתבי טענות?
איך זה עובד: שלושה נתונים של "שכר ממוצע" ומתי משתמשים בכל אחד
המונח "השכר הממוצע במשק" מופיע בכמה חוקים, ולא תמיד הכוונה לאותו מספר. בתיקי נזיקין ובביטוח לאומי פוגשים בעיקר שלושה נתונים. הדף מציג את שלושתם: הנתון החודשי של הלמ״ס והנתונים לפי סעיפים 1 ו־2 לחוק הביטוח הלאומי. כאן מוסבר מתי משתמשים בכל אחד.
1. השכר הממוצע למשרת שכיר (הלמ״ס)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש את השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר, בפיגור של כחודשיים. הנתון החודשי משתנה בין חודשים. מרץ, למשל, גבוה בדרך כלל בגלל תשלומי בונוסים. האומדנים מתעדכנים לפעמים בדיעבד. הדף מנסה לשאוב את הנתון העדכני אוטומטית. אם השאיבה נכשלת, מוצג הנתון האחרון שמובנה בדף ומסומן ככזה.
2. השכר הממוצע לפי סעיפים 1 ו־2 לחוק הביטוח הלאומי
המוסד לביטוח לאומי מפרסם שני נתונים שנתיים, שמתעדכנים ככלל ב־1 בינואר. הנתון לפי סעיף 1 משמש לעדכון קצבאות וסכומים שצמודים לשכר הממוצע. הנתון לפי סעיף 2 משמש לחישוב דמי ביטוח, לתקרות הכנסה ולקבועים בגמלאות לנפגעי עבודה. לשנת 2026 הנתונים הם 13,566 ₪ לפי סעיף 1 ו־13,769 ₪ לפי סעיף 2. המקור הוא נתוני השכר הממוצע באתר הביטוח הלאומי.
3. שילוש השכר הממוצע בתאונות דרכים
סעיף 4(א)(1) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975 קובע שבחישוב הפיצוי על אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא מביאים בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק. החוק מכנה אותה "הכנסה מרבית". לפי אותו סעיף, "השכר הממוצע במשק" לעניין זה הוא הגבוה מבין הנתון של הלמ״ס לבין השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי.
לסעיף יש עוד שני כללים חשובים. ראשית, אם שיעור אבדן ההשתכרות נמוך ממאה אחוז, גם ההכנסה המרבית מופחתת באותו שיעור. שנית, לפי סעיף 4(א)(2), כשהפיצוי פטור ממס, ההפסד מחושב לפי ההכנסה נטו. עם זאת, ההפחתה בשל המס לא תעלה על 25% מההכנסה. שלושת הכללים יחד קובעים את בסיס השכר בתחשיב פלת״ד.
מה עושים עם הנתון בפועל
- בתחשיב פלת״ד: בודקים אם השכר של הנפגע עולה על ההכנסה המרבית. אם כן, מחשבים לפי התקרה. בהפסד חלקי, מפחיתים גם את התקרה באותו שיעור.
- בנכות מעבודה: הקבועים כבר מוטמעים במחשבון הקצבה, ובהם התקרה היומית של 1,314.25 ₪ לשנת 2026.
- בקצבאות שצמודות לשכר: עדכון הקצבאות בתחילת שנה מבוסס על הנתון לפי סעיף 1. ראו למשל קצבת נכות כללית 2026.
- בהשוואה אישית: כדאי לדעת איפה השכר שלכם עומד ביחס לממוצע. בתביעות של צעירים, בית המשפט נדרש לפעמים להעריך את השכר העתידי.
דוגמאות מחושבות
בדוגמאות 1 ו־2 נעשה שימוש בנתון הלמ״ס שמובנה בדף, 14,534 ₪ לחודש יולי 2026. הנתון גבוה מהנתונים לפי סעיפים 1 ו־2, ולכן הוא הקובע לפי סעיף 4(א)(1). אם התפרסם נתון חדש, הדף יציג אותו, והמספרים ישתנו בהתאם.
דוגמה 1: שכר מעל התקרה, אבדן השתכרות של 30%
- הכנסה מרבית: 3 × 14,534 = 43,602 ₪ לחודש.
- שכר הנפגע: 50,000 ₪. בחישוב מביאים בחשבון לכל היותר 43,602 ₪.
- אבדן השתכרות של 30%, ולכן גם התקרה מופחתת ל־30%: 43,602 × 30% = 13,080.60 ₪ הפסד חודשי מרבי.
דוגמה 2: שכר מתחת לתקרה
- שכר של 20,000 ₪ ואבדן השתכרות של 30%. השכר נמוך מההכנסה המרבית, ולכן אין הגבלה.
- הפסד חודשי: 20,000 × 30% = 6,000 ₪, לפני ההתאמה למס.
דוגמה 3: תקרת ההפחתה בשל מס
- הכנסה ברוטו של 20,000 ₪. נניח שמס ההכנסה החל עליה הוא 30%, כלומר 6,000 ₪.
- לפי סעיף 4(א)(2), ההפחתה בשל המס מוגבלת ל־25% מההכנסה, כלומר 5,000 ₪. ההפסד יחושב אפוא לפי 15,000 ₪, ולא לפי 14,000 ₪.
- אילו המס היה 15%, ההפסד היה מחושב לפי ההכנסה נטו בפועל, 17,000 ₪, כי ההפחתה נמוכה מהתקרה.
שיעורי המס בדוגמה 3 הם להמחשה בלבד. שיעור המס האמיתי תלוי בנתונים האישיים של הנפגע.
שאלות ותשובות נוספות על השכר הממוצע
לפי איזה נתון מחשבים את שילוש השכר בפלת״ד?
מה קורה לתקרה כשהנכות התפקודית חלקית?
למה הנתון החודשי של הלמ״ס קופץ בין חודשים?
האם הסכומים לפי סעיפים 1 ו־2 משתנים במהלך השנה?
אפשר להזין נתון ידני?
הנתונים מוצגים לנוחות בלבד. לפני שימוש בהליך משפטי, אמתו אותם מול הפרסום של הלמ״ס או של המוסד לביטוח לאומי. אין לראות באמור ייעוץ משפטי.